תוספי מזון המומלצים לחולים במחלת כליה כרונית
האם לקחת מולטי ויטמין?
במחלת כליה כרונית, בגלל הירידה ביכולת הכליה לפרק חומרים שונים שסיימו תפקידם בגוף, הם מצטברים בכמות עודפת. כך קורה עם ויטמין A , שריכוזו בדם בד"כ גבוה אצל חולי כליה ולכן מומלץ להם לא לקחת תוסף המכיל ויטמין A או בטא קרוטן ההופך בגוף לויטמין A .
מגנזיום אף הוא מצטבר בד"כ ברמה גבוהה בחולי כליה.
מסיבה זו לא מומלץ לקחת תכשיר של מולטי ויטמין המכיל בד"כ ויטמיןA בכמות גדולה ומגנזיום.
יש לקחת ויטמיני B, C ומינרלים כפי שיוסבר בהמשך.
איך ניתן למנוע אנמיה בחולי כליה ?
לשם ייצור המוגלובין – נשא החמצן בדם – דרושים הויטמינים B12, חומצה פולית, ויטמין C ברזל והורמון האריטרופואטין.
כליה בריאה מייצרת את הורמון האריטרופואטין – הורמון החיוני לבניית הכדוריות האדומות.
במחלת כליה כרונית, במקרים רבים, לא נוצר מספיק אריטרופואטין וזו אחת הסיבות העיקריות לאנמיה.
לשם פתרון הבעיה, במקרים רבים, כשבדיקות הדם מצביעות על כך, ניתן טיפול ע"י תכשיר שהוא תחליף של ההורמון הניתן בזריקה. השמות המסחריים של התכשיר הם רקורמון ואפרקס.
לפני מתן התכשיר חשוב לבדוק את רמת B12, חומצה פולית וברזל בדם לשם החלטה האם ובאיזה מינון יש לתת אותם כתוספים.
במחלת כליה כרונית, ישנו חילוף חומרים מוגבר מהרגיל של הויטמינים: B6, B1 ,B12 וחומצה פולית.
כמו כן ויטמינים אילו נמסים במים ולכן מופרשים דרך השתן במקרים הבאים:
1. כשהם נמצאים בעודף בגוף
2. כשניתנות תרופות משתנות
3. במשך הטיפול בדיאליזה
מסיבה זו חשוב לקחת תוספת של ויטמינים אילו.
בכל אחת מקופות החולים ישנו תכשיר – הקיים בסל התרופות - של ויטמינים המכיל B6, B1 ,B12
כמו טריבמין בקו"ח כללית. בנוסף קיים תכשיר של 5 מ"ג חומצה פולית.
שאר ויטמיני B חשובים גם הם ולכן חשוב לבדוק האם ישנו מחסור בתפריט של ויטמיני B נוספים, כמו B2 , ביוטין וחומצה פנטוטנית. לפי תכולת הויטמינים בתפריט של מטופל עם מחלת כליה, ולפי התרופות שהוא מקבל, יש להחליט האם יש צורך בתכשיר של 3 ויטמיני B העיקריים בלבד, או שעדיף תכשיר של קומפלקס B המכיל את כל ויטמיני B .
את הויטמינים יש לקחת לפי מינון הניתן ע"י הרופא או הדיאטנית.
האם לקחת ויטמין C , מתי ובאיזה מינון?
ויטמין C הוא בעל חשיבות רבה לגוף.
לויטמין תפקיד חשוב ביצירת הקולגן – חלבון החשוב לבניית רקמות החיבור, הבונות את העצמות, הגידים דפנות כלי הדם והעור. בנוסף ויטמין C מתפקד כאנטי אוקסידנט המגן על הרקמות מנזקי השמש, מונע את חימצון החומצה הפולית וע"י כך שומר על המאגרים שלה בגוף. כמות נמוכה של הויטמין בדם עלולה לגרום לאנמיה.
במטופלים עם דיאטה דלת אשלגן, יש להתייעץ עם הדיאטנית לגבי תוסף של הויטמין מכיוון שהדיאטה מכילה מעט ירקות ופירות שהם המקור העיקרי לויטמין.
במחלת כליה כרונית מותר לקחת תוספת של הויטמין בכדור במינון של עד 100 מ"ג/יום כי נמצא שבמינון גבוה יותר, הויטמין עלול להפוך לאוכסאלאט ולשקוע ברקמות.
האם לקחת תוסף של סידן ומתי?
לתוסף של סידן במחלת כלייה כרונית יש תפקיד שונה מתפקידו כתוסף באנשים בריאים.
הוא ניתן לרוב במטרה להוריד את רמתו הגבוהה של הזרחן בדם. הסידן שבתכשיר נספח לזרחן שבמזונות, ע"י כך נמנעת הספיגה של הזרחן בגוף, הוא מוצא החוצה דרך הצואה ובצורה זו רמת הזרחן בדם יורדת. כלומר כדי להוריד את רמת הזרחן בדם יש לקחת תכשיר של סידן עם האוכל ובמיוחד עם מזונות המכילים זרחן כמו מוצרי חלב ניגרים ( חלב, לבן, גלידה, מעדנים) ומוצרי בשר. כלומר ההנחיה הרשומה על התכשיר, שלא לקחת את הסידן עם מוצרי חלב, לא מיועדת לחולי כליה אלא לאנשים ללא מחלת כליה הזקוקים לתוספת של סידן במשך היום.
התוספים המכילים סידן הקיימים כיום בשוק הם - קלטראט, קלציום סנדוז, ויטה-קל, קלציום, סידן, קלצימור. כולם מכילים כ-600 מ"ג סידן מלבד קלצימור המכיל כחצי הכמות. כל אחד מהתוספים קיימים גם עם תוספת של ויטמין D.
תוספת של ויטמין D, ניתנת באופן אינדיוידואלי לכל מטופל, לפי רמת הסידן, הזרחן, הורמון ה-PTH ורמת ויטמין D בדם, הנמדדת ע"י OHD25.
האם יש צורך בתוספת של אבץ?
אבץ הוא אחד המרכיבים במספר גדול של תהליכים המתרחשים במערכות רבות בגוף. בעיקר הוא דרוש במקרים של זיהומים ובעיות בעור. כמותו יורדת בתחילה בשער ורק בשלב מאוחר יותר בדם ולכן בדיקת דם בשלב ראשון של מחסור אינה משקפת את המצב האמיתי של האבץ בגוף.
מחסור באבץ מתבטא בחוסר תאבון, ירידה בחוש הטעם ונשירת שער.
דיאטה דלת חלבון, לטיפול במחלת כליה כרונית, מכילה בד"כ כמות נמוכה של אבץ בהשוואה לתפריט רגיל. בנוסף ספיגת האבץ עלולה להיפגע כתוצאה מלקיחת כדורי סידן ולכן מומלץ להיוועץ בדיאטנית או רופא לגבי הצורך בתוסף.
