הסיכוי להאטה בהידרדרות הכליתית. |
|
פרק א' מתוך ספר ההדרכה לדיאטניות: "הטיפול התזונתי בחולים עם מחלות כליה". ההצדקה להגבלת חלבון בדיאטה של חולי אי ספיקת כליות ללא דיאליזה. למרות יותר מ –130 שנות ניסיון של טיפול בסימפטומים אורמיים באמצעות דיאטות דלות בחלבון , עדיין יש הטוענים כי דיאטה דלת חלבון עלולה לגרום לתת תזונה בחולי אי ספיקת כליות ללא דיאליזה . הטענה מבוססת על 2 תצפיות: 1. היפואלבומינמיה קשורה עם עליה בתמותה בחולי המודיאליזה, וצריכת חלבון נמוכה יכולה לגרום להתפתחות היפואלבומינמיה. ברם, עדויות רבות מראות, שדיאטה דלת חלבון, שיוצאת לפועל לאחר הדרכה נכונה, שומרת על ערכים תקינים של חלבונים בסרום ועל מדדים אנטרופומטריים תקינים, וכמו כן על מאזן חנקן נטרלי במשך טיפול ארוך טווח של שנה. כמו כן, ישנן עדויות ששימוש נכון בדיאטה דלת חלבון בתקופת הפרהדיאליזה יכול לשפר את הישרדות החולים במשך שנתיים ראשונות לאחר התחלת הדיאליזה (3). מנגנון האדפטציה בדיאטות דלות חלבון גם חולים בשלב מתקדם של מחלת הכליה ( שלב 4 של CKD כשGFR נמוך מ25 מל'/דקה/1.73מ²), ישמרו על מחסני החלבון ומסת השריר במשך טיפול ארוך טווח אם יקבלו הדרכה נכונה לדיאטה דלת חלבון, שמכילה כמות קלוריות מתאימה. דבר זה אפשרי מכיוון שגם גופם, כמו באנשים בריאים, יעשה תגובה אדפטיבית להגבלת חלבון בדיאטה, שתגרום לשמירה על :מאזן חנקן נטרלי, ערכים תקינים של חלבונים בסרום, ועל מדדים אנטרופומטריים תקינים אחרי טיפול של שנה ויותר , כפי שנמצא במחקר MDRD(4). במחקר הנ"ל, מדדי הסטטוס התזונתי בחולים שאכלו דיאטה דלת חלבון נשארו בטווח התקין, ורק 2 חולים (מתוך 800) היו צריכים להפסיק את המחקר בגלל עדות לתזונה לא מספקת. הדיאטה דלת החלבון לא הייתה קשורה עם שיעור גבוה יותר של אשפוז או מוות. גם בחולים עם תסמונת נפרוטית, דיאטה דלת חלבון גרמה לפרוטאינוריה פחות מסיבית ולעליה בסרום אלבומין, בהשוואה לחולים שאכלו דיאטה רבת חלבון. מזה ניתן להסיק כי פרוטאינוריה , כסיבוך של מחלת כליה, לא מונעת את התגובה האדפטיבית הקריטית של הגוף לשמירת מאזן חנקן נטרלי. לסיכום:
שלושה מחקרי Meta-analysis בדקו לאחרונה את השפעת הדיאטה דלת החלבון עתירת האנרגיה, על התקדמות הכשל הכלייתי בחולי אי ספיקת כליות כרונית ללא דיאליזה (10,11,12). לסיכום: REFERENCES 2. K/DOQI Clinical practice guidelines for Chronic Kidney Disease: evaluation, classification, and stratification. Guidelines 3. Individuals at increased risk of chronic kidney disease. Am J Kidney Dis 39 :S72-S75,2002 3. Mitch WE: Dietary requirements for protein and calories in the predialysis patient, in Mitch WE, Klahr S :Handbook of nutrition and the kidney 4 rd Edition. Philadelphia, Lippincott Williams & Wilkins 135-156, 2002 4. Kopple JD et al: Effect of dietary protein restriction on nutritional status in the Modification of Diet in Renal Disease (MDRD) stady. Kidney Int 52:778-791, 1997 5. K/DOQI clinical practic guidelines for nutrition in chronic renal failure. B. Advanced chronic renal failure without dialysis. Am J Kidney Dis 35 (6) S56-S63, 2000 6. Detsky AS et al: What is subjective global assessment of nutritional status? J Parenter Enteral Nutr 11:8-13, 1987 7. Bilbrey GL, Cohen TL: Identification and treatment of protein calorie malnutrition in chronic hemodialysis patients. Dialysis transplant 18:559,1989 8. Nelson EE, Hong CD, Polak VE et al: Anthropometric norms for the dialysis population. Am J Kidney Dis 16: 32-37,1990 9. Maroni BJ et al:A method for estimating nitrogen intake of patients with chronic renal failure. Kidney Int 27:58-65, 1985 10. Fouque D et al: Controlled low protein Diets in chronic renal insufficiency: 11. Pedrini MT et al: The effect of dietary protein restriction on the progression of 12. Kasiske BL et al: A meta-analysis of the effects of dietary protein restriction on the rate of decline in renal function. Am J Kidney Dis 31: 954-961, 1998 13. Hunsicker LG et al:Predictors of the progression of renal disease in the Modification of Diet in Renal Disease stady. Kidney Int 51:1908-1919, 1997 14. Andrew SL et al: Effect of dietary protein restriction on the progression of advanced renal disease in the Modification of Diet in Renal Disease study. 15. Gonza’lez EA and Martin KJ: Calcium, phosphorus, and vitamin D. In: Handbook of nutrition and the kidney. [ למעלה ] |
