|
יש סביבנו אבנים בכל מקום, אנחנו דורכים על אבנים, לעתים נשענים על קיר אבנים ולפעמים גם זורקים אבנים.האבנים בטבע נוצרות בדרכים שונות, בתהליך שלוקח מיליוני שנים.המדהים הוא שהגוף האנושי מסוגל לייצר אבנים בכמה עשרות שנים ואף בפחות מזה. אלמלא הכאב החד והחזק שאבנים אלה יוצרות אפשר היה לצחוק ולחשוב איך אפשר לעשות מזה כסף או אפילו לארגן תערוכת אבנים.
כאב זה הוא מציאות חייהם של לא מעט אנשים. לאחר האירוע, הם מוכנים לעשות כל מה שצריך כדי שהדבר לא יחזור בשנית, ויש מה לעשות.
במאמר זה, אסקור את המחקרים העיקריים שנערכו בשנים האחרונות בקשר להשפעה של רכיבי תזונה שונים על יצירת האבנים ואציג הנחיות תזונתיות המונעות את הישנות האבנים.
אצל מי האבנים נוצרות ?
אבני כליה נוצרות בעיקר אצל גברים לבנים צעירים, כשהשכיחות בגברים היא כ- 12% ובנשים כ-6%.
כשהאבנים נוצרות שוב מספר פעמים, הן עלולות לפגוע בכליות, עד למצב של איבוד התפקוד שלהן, המחייב טיפול ע"י דיאליזה (כליה מלאכותית) או השתלת כליה.
סוגי אבנים
ישנם מספר סוגים של אבני כליה. אבני סידן אוכסלאט, סידן פוספאט, אבנים הנוצרות מבקטריות (Struvite), אבני חומצה אוראית, אבני ציסטין ואבנים שנוצרות מסיבה לא ידועה.
כ-80% מכלל האבנים מכילות סידן ומתוכן רובן אבני סידן אוכסאלאט, בהן אתמקד במאמר זה.
מנגנון ההיווצרות של האבנים
המנגנון המדויק של יצירת אבני כליה אינו ידוע. המנגנון העיקרי הנחשב כגורם ליצירת אבנים הוא היווצרות סופרסטורציה של השתן, מצב בו ריכוז המלחים בשתן עולה מעל נקודת המסיסות שלהם, דבר הגורם לשקיעתם ויצירת קריסטלים קטנים.
אבני סידן אוכסאלאט נוצרות כאשר יש ריכוז גבוה של אחד משני החומרים בשתן, החומר הנוצר שאינו מסיס בשתן הן האבנים.
בנוסף, בקרב האנשים שרמת החומצה האוראית בשתן מעל 700 מ"ג ליממה, נמצאו במקרים רבים דווקא אבני סידן אוכסלאט. הסיבה היא כנראה היווצרות של קריסטלים קטנים של חומצה אוראית שנוצרו בגלל ריכוזה הגבוה, עליהן נדבקו סידן ואוכסאלאט.
אם נוריד את רמת החומצה האוראית ע"י דיאטה הסיכון ליצירת קריסטלים ירד.
כאן ראינו דוגמא של חומרים המזרזים יצירת אבנים: חומצה אוראית, סידן ואוכסאלאט וכן גם זרחן (פוספאט בלעז) ידוע כמזרז בגלל יכולתו ליצור אבני סידן פוספאט. לעומתם קיימים מספר חומרים המעכבים את יצירת האבנים - ציטראט ומגנזיום.
ציטראט, הנמצא בפירות הדר - נקשר לסידן בשתן וגורם למסיסותו ואילו מגנזיום נקשר לאוקסאלאט במעי וגורם לירידת רמתו בשתן. שניהם גורמים לירידה ביצור האבנים.
כמובן שהכמות של השתן משפיעה על ריכוז החומרים; כשכמות השתן נמוכה ריכוז החומרים המזרזים יצירת אבנים עולה ויחד איתם עולה הסיכון ליצירת אבני כליה.
מה אפשר לעשות ?
בשלב ראשון יש לבצע 2 איסופי שתן של 24 שעות, לבדיקת הכמות בשתן של החומרים: סידן, אוכסאלאט, חומצה אוראית, זרחן, מגנזיום, וציטראט.
הערכים התקינים הינם:
כמות שתן גבוהה מ-2 ליטר ביום.
סידן בשתן נמוך מ-250 מ"ג/יום.
אוכסאלאט בשתן נמוך מ-45 מ"ג/יום.
חומצה אוראית בשתן נמוכה מ 700 מ"ג/יום.
ציטראט בשתן גבוה מ-320 מ"ג/יום.
מגנזיום בשתן גבוה מ-60 מ"ג/יום.
למניעת יצירת אבני חומצה אוראית, בנוסף לכמות שתן גבוהה וחומצה אוראית בכמות תקינה, חשוב גם שהשתן לא יהיה חומצי, משום ששתן חומצי מזרז את יצירת אבנים אלה. לכן השתן צריך להיות עם PH גבוה מ-5.5 .
בשונה מאנשים בריאים, לאנשים הידועים כ"יוצרי אבנים" יש כנראה מחסור בכמה מעכבים, או רמה גבוהה של כמה מזרזים.
לכן, לאחר עריכת הבדיקות יש לשנות את תפריט המזון כך שהמרכיבים הנ"ל בשתן יהיו בריכוז תקין.
בהמשך אפרט כיצד כל רכיב תזונה משפיע על ריכוז מרכיבים אלו בשתן ועוזר בהורדת הסיכון של הישנות האבנים.
האם להגביל את כמות הסידן בדיאטה?
אין להגביל את כמות הסידן בדיאטה מאחר והדבר גורם לאיבוד מסת עצם.
נמצא במחקרים כי צריכת סידן ממוצרי חלב, בכמות תקינה (1200 מ"ג/יממה), לא גרמה לעליה בהפרשת הסידן בשתן, והורידה ב-30% את הסיכון לחזרת האבנים.
בנוסף, במעקב של 8 שנים, נמצא כי ככל שצריכת הסידן הייתה נמוכה יותר, נוצרו יותר אבני כליה.
ההסבר לכך הוא, שסידן נקשר לאוכסאלאט במעי, מופרש איתו בצואה, וע"י כך גורם לירידה בכמות האוקסאלאט בשתן, מה שגורם לירידה בסיכוי ליצירת אבני כליה.
יצירת אבני הכליה מושפעת, גם מרכיבי תזונה אחרים כמו מים, חלבון, נתרן, אוכסלאט, ציטראט ואשלגן.
כמה מים ואיזה מים לשתות ?
כמות שתן רבה מהווה מרכיב קריטי במניעת אבני כליה.
מחקר שנערך במשך 5 שנים מצא, כי אצל יוצרי אבני כליה ששתו הרבה מים, הייתה הישנות של אבני הכליה רק ב-12%, בהשוואה ל-27% אצל אלו ששתו פחות.
כיום ברור כי יש לשתות כ-2.5-3 ליטר מים ביום, כך שתיווצר כמות שתן של 2 ליטר לפחות. (הנחיה זו אינה חלה על אנשים המוגבלים בשתייה בגלל אי ספיקת לב, או כל הנחיה רפואית אחרת).
השפעת הרכב המינרלים של המים מצוי בחילוקי דעות.
ידוע שככל שתכולת הסידן במי השתייה עולה, הפרשת הסידן בשתן עולה, מה שעלול לזרז יצירת אבנים.
במקביל, הפרשת האוכסאלאט יורדת מה שעשוי לעכב יצירת אבנים, כך שההשפעות המנוגדות לא אמורות להשפיע על יצירת האבנים.
מים המכילים מגנזיום יכולים להעלות את הפרשת הציטראט והמגנזיום בשתן, הידועים כמעכבים את יצירת האבנים, אבל עדיין אין מספיק מחקרים המוכיחים כי מים "קשים" המועשרים בסידן ומגנזיום, עדיפים ממים רכים.
האם משקאות מסוימים עדיפים?
כפי שהוזכר, ציטראט יוצר עם הסידן קומפלקס מסיס הגורם לירידה ביצור האבנים ולכן ההיגיון אומר שפירות הדר המכילים ציטראט יורידו את הסיכון ליצירת אבנים.
הדבר נכון לגבי מיץ תפוזים ולימון, אבל בניגוד לכך, מיץ אשכוליות העלה את הסיכון ב- 44%.
משקאות אחרים כמו תה, קפה (רגיל או נטול קופאין), הורידו את הסיכון ליצירת אבני כליה ב-8-10%, בעוד שבירה הורידה את הסיכון ב 20% ויין ב-50%. החוקרים שיערו שההשפעה המגנה של חומרים אלה נגרמה על ידי היכולת של קפאין ואלכוהול לדלל את השתן.
מנגנון הירידה בסיכון ע"י קפה נטול קפאין לא ידוע.
משקאות אילו ניתן להוסיף לשתיית המים, אבל הם אינם נכללים בכמות הנוזלים ההכרחית למניעת הישנות האבנים.
אוכסאלאט
אצל רוב יוצרי האבנים, ישנה עליה בינונית ברמות האוכסלאט בשתן (40-100 מ"ג ליום), כנראה מספיגה מוגברת שלו במעי. זכורה לי בחורה שעשתה ניתוח של קיצור מעיים כטיפול לירידה במשקל ולאחר מספר שנים, בגלל חזרת אבני הכליה מספר פעמים, נגרמה לה מחלת אי-ספיקת כליות, שהובילה לבסוף להשתלת כליה.
היכולת של מזון עשיר באוכסלאט, להגדיל את הסיכון לאבנים ע"י העלאת רמתו בשתן, תלויה גם בתכולת האוכסלאט במזונות וגם בזמינותו במזון, כלומר יכולת הספיגה שלו במעי. לדוגמה, תרד ורוברבה מכילים כמות רבה של אוכסאלאט שנספג ברובו במעי, לכן הם נחשבים כמזונות בעלי סיכון גבוה ליצירת אבנים.
מזונות המכילים אוכסאלאט ונחשבים כבעלי סיכון בינוני ליצירת אבנים הם: אגוזים למיניהם, תה רגיל ותה ורדים, תותים, עגבניות, פטרוזיליה, נבט חיטה, מוצרי סויה, קולה ושוקולד ועוד.
חשוב לבצע הערכה תזונתית ואם ישנה הגזמה בצריכת מזונות העשירים באוכסאלאט יש להגביל את צריכתם.
כפי שהזכרנו קודם, לסידן יש את היכולת להפחית את הפרשת האוכסאלאט ולכן לעכב יצירת אבנים - מכאן המחשבה כי חשובה הנוכחות של סידן ואוכסלאט באותה ארוחה. כלומר התה האנגלי המכיל חלב מתגלה כמועיל, ולפי הבנתי מאותה סיבה רצוי לאכול עגבניות, פטרוזיליה או תותים עם מוצרי חלב. כמו כן אין תועלת בהגבלה חמורה של אוכסאלאט בדיאטה.
אילו מזונות המכילים חלבון כדאי לאכול?
חלבון משפיע על רוב המדדים המעורבים ביצירת אבנים.
אצל אנשים שאכלו, במשך 6 שבועות, לפי דיאטת אטקינס (הכוללת כמות רבה של בשר, עופות ודגים) נגרמה עליה בשתן של חומצה אוראית, סידן, אוכסאלאט, זרחן וחומצה – חומרים המעלים יצירת אבנים, ולעומתם ירידה בציטראט – חומר מעכב.
כשהגבילו את החלבון מן החי בתפריט, נגרמה ירידה בגורמי הסיכון לאבנים.
כלומר - יש לצרוך בשר, עוף ודגים בכמות קטנה כזו המאפשרת קבלת מספיק ברזל ואבץ בתפריט (לפי משקל, גובה ומין של המטופל) ושאר החלבון בתפריט יגיע ממוצרי חלב וביצים.
נתרן ואשלגן
המלח השולחני מגביר יצירת אבנים משתי סיבות:
1. הוא מעלה את כמות הסידן בשתן, המזרז יצירת אבנים וכן מוריד את כמות הציטראט המעכב יצירת אבנים. התוצאה – הגברת היווצרות אבני הכליה.
חשוב לשים לב במיוחד למלח ה"חבוי" במזונות כמו בירקות משומרים, אבקות מרק, גבינות צהובות, גבינת קוטג', נקניקים וכדומה.
2. אשלגן (המצוי בירקות ופירות) מעלה, ככל הנראה, את רמת הציטראט ומוריד את רמת הסידן בשתן.
תפריט עשיר בירקות ופירות הוריד את הסיכון לאבנים ב-30-50%.
כמה ויטמין C מותר לקחת כתוסף?
ויטמין C מהווה חומר מוצא ממנו מיוצר האוכסלאט בגופנו. ההמלצה כיום היא לצרוך ויטמין C כתוסף תזונתי, בכמות שאינה עולה על 2 גרם ביום. אנשים החולים במחלת כליה כלשהיא מוגבלים לצריכת ויטמין C כתוסף עד 100 מ"ג ביום.
עקרונות הדיאטה למניעת הישנות אבני סידן אוכסאלאט
1. שמירה על משקל תקין.
2. שתיית מים מרובה, כך שתפוקת השתן תהייה כ- 2 ליטר ביום, כלומר שתייה של לפחות 2.5-3 ליטרים, שמתוכם כ-500 מ"ל יש לשתות לפני השינה.
3. הגבלת מלח של עד 6 גרם/יום.
4. הגבלת צריכת חלבון מן החי.
5. אין להגביל סידן בתפריט. צריכת סידן בעיקר ממוצרי חלב לפי הדרוש בהתאם לגיל, מין ומצב פיזיולוגי.
6. צריכת פירות וירקות באופן סדיר בתנאי שאין צורך בהגבלת אשלגן מסיבה רפואית.
7. באם אובחנה רמה גבוהה של אוכסאלאט בשתן,יש להגביל מזונות עתירים באוקסלאט בהתאם להרגלי הצריכה של המטופל. מומלץ לאכול מוצרי חלב יחד עם מזונות בעלי רמת אוכסאלאט בינונית.
8. אם אובחנה רמה גבוהה של חומצה אוראית בשתן יש להגביל מזונות עתירים בפורינים (הם חלק מחומצות הגרעין המצויות בכל תא בגוף) כמו איברים פנימיים, סרדינים, קטניות ועוד.
לסיכום
בהרבה מן המקרים ניתן ע"י שינויים תזונתיים למנוע את הישנות אבני הכליה.
למרבה הצער במקרים רבים כאשר חולפים הסימפטומים וחולף הזמן, היענות החולה לדיאטה יורדת; התאמת הדיאטה להרגלי האכילה של החולה בהתאם לגיל, מין, והמצב הפיזיולוגי, יכולה להביא להעלאת ההיענות לטיפול.
תפריט הדיאטה, יקטין את הסיכוי להישנות האבנים ואת הסיכון להגיע לטיפול ע"י דיאליזה, כמו כן יספק את כל רכיבי המזון הדרושים למרות ההגבלות התזונתיות.
[ למעלה ]
|
